על ידי שאריות קבועות הכוונה למכלול החומרים האורגניים והאנאורגניים המומסים במים, יציבים בטמפרטורה של 105 ± 20C.
Referential שלאחריו מתבצע הניתוח
: הניתוח לקביעת שאריות המים הקבועות מתבצע במעבדה משלו על פי התקנים national STAS 3638-76.
עקרון השיטה:
קביעת השאריות הקבועות למי השתייה מתבצעת על ידי ייבוש בתנור.
מקרי דחייה לדוגמה – כמות מדגם לא מתאים, דגימה שנאספה במיכלים לא מתאימים, דגימות שלא סומנו כראוי וכו'.
Recipient of harvesting – מיכל נקי, המיכל מלא במים שלמים תוך הימנעות מהיווצרות בועות אוויר, ואז סוגרים את המיכל האטום.
כמות הדגימה הנדרשת לביצוע הניתוח - מינימום 200ml.
עיבוד נדרש לאחר הקציר – לא נדרש.
Stable sample – מים טריים שנקטפו יציבים למשך 3 שעות בטמפרטורת הסביבה.
Analysis method - gravimetrica.
ערכי ייחוס למי שתייה ומים מינרליים = "color: #000000; font-size: medium;
">1) פרמטר / יחידת מידה | valign= "top " width= "310 "> ערך CMA (ריכוז מרבי מותר) | שאריות קבועות, mg/ L |
< | span class= "a " style= " הודאה יוצאת דופן:minim 30 mg/l – מקסימום 1200 mg/l < |
> המלצות לביצוע הניתוח/ השפעות של חריגה מערכי הייחוס –
איכות המים המינרליים (שטוחים או מוגזים) תלויה בתכולת השאריות הקבועות, שאינה מתייחסת לזיהומים, אלא לרמת מלחים מינרליים. הטובים ביותר הם מינרלים גרועים או מים שטוחים, כפי שהם יכולים להיות נצרך ללא הגבלת זמן. מים מינרליים מאוד צריך להיות נצרך רק על פי המלצת הרופא, כפי שהם יכולים לגרום לבעיות כליות ומרה.
ביבליוגרפיה: LEGEA 458/2002 כפי שתוקן והושלם בחוק מס' 311/2004, פקודת הממשלה מס' 11/2010, חוק מס' 124/2010 ופקודת הממשלה מס' 1/2011